השקעות תושבי חוץ בישראל
בשנת 2019 ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, הסתכמו ב-18.2 מיליארד דולר. היקף זה מגדיר יציבות בסדר הגודל השנתי של ההשקעות של תושבי חוץ בישראל, שעמדו מעל 20 מיליארד דולר בשנת 2018, ושל 17.1 מיליארד דולר בשנת 2017.(https://bizzness.net/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99/).
בתקופה זו דירוג האשראי של ישראל ע”פ P&S עלה לראשונה לרמת AA- ,הגבוהה ביותר אי פעם, עם תחזית יציבה(https://www.gov.il/he/departments/news/press_03082019).
נציין כי ההגדרה לתושב חוץ הינה, על פי תיקון מס’ 168 לפקודת מס הכנסה: מי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה:(א)הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה;(ב)מרכז חייו לא היה בישראל, בשתי שנות המס שלאחר שנת המס הנוכחית(http://www.israeltaxlaw.com/page12.asp)
מדינות רבות בעולם מעודדות השקעות זרות, מטעם אנשים שאינם תושבי המדינה, וכך גם מדינת ישראל. כבר נקדים ונסכם כי המחקרים מראים שמקור המשיכה העיקרי של ישראל הוא ההון האנושי שלה. גם כשהתרחשו משברים בכלכלה העולמית וגם כשפרצו אירועים בטחוניים במזרח התיכון, רמת ההשקעה של תושבים חוץ בישראל התאוששה במהירות והמשיכה לצמוח. שחרור של הכלכלה, פתיחה למסחר בינלאומי וקלות עשיית עסקים והשקעה משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות וככל שאלו יתחזקו – כך ההשקעה הזרה בישראל תוכל לצמוח עוד, ואיתה היתרונות הייחודיים שהיא נותנת לכלכלה ולרמת החיים בישראל.(https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/foreign-investments-1948-2018/he/invest_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%201948-2018.pdf)
בסקירה זו נציג את מצב השקעות תושבי חוץ בישראל, ומשמעויות השקעות אלו.
מהן השקעות תושבי חו"ל בישראל?
במאזן התשלומים נהוג לחלק את השקעות תושבי חוץ, תנועות ההון הנכנסות מהשקעות זרות, לשלושה סוגים.
הסוג הראשון מורכב מ”השקעות ישירות”: הכוללות השקעות של תושבי חוץ בחברות עסקיות מקומיות בין אם מדובר בהקמת חברת בת ע”י חברת אם ממדינה זרה , או הרחבה של חברת בת קיימת, ובין אם בצורה של קניית חברה במדינה המארחת . בהשקעה ישירה מתרחשת קבלת שליטה או השפעה ניכרת על פעילות החברה, לדוגמה ברכישה של מעל ל-10% ממניותיה, הלוואת בעלים, השקעה מחדש של רווחים , רכישת מניות של חברות ישראליות והשקעה של תושבי חו”ל בחברות בהן יש להם שליטה משמעותית.
בישראל, מדובר בגידול בכמות ההון הזורם כהשקעה ישירה בחברות ישראליות ממדינות זרות. אל מול השקעות ישירות זרות בהיקף של 5-10 מיליארד דולר בשנים 2006-2017, החל משנת 2018 מדברים על השקעות תושבי חוץ ישירות סביב 20 מיליארד דולר לשנה.(https://www.davar1.co.il/177732/).
הסוג השני “השקעות בניירות ערך” הכולל את ההשקעות בניירות ערך סחירים שאינן מוגדרות כהשקעה ישירה, השקעות באג”ח ובשטרות.
הסוג השלישי מוגדר כ”השקעות אחרות” הכולל את כל יתר העסקאות הפיננסיות ולרוב מורכב מהלוואות, בעיקר מבנקים מחו”ל.
השקעות ישירות זרות בישראל טומנות בחובן את מרבית תנועות ההון הנכנסות למשק ולהשקעה מסוג זה ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה המקומית מבין שלושת סוגי ההשקעות. לאורך השנים האחרונות ניתן לראות השקעות במיגוון תחומים, רכש מפעלים כגון “ישקר” ו”כתר פלסטיק”, חברות תוכנה ופתרונות הייטק כגון “מובילי” ו”מזור רובוטיקה” וגם השקעות בחברות פיננסיות. מכירת חברת לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס האמריקאית תמורת 2.5 מיליארד דולר מראה שיש גם חברות פיננסיות המהוות מוקד להשקעות תושבי חוץ בישראל.
אפילו השקעה מוגברת ביקבי יין ישראלים, בעיקר על ידי משקיעים צרפתיים(https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5071672,00.html)מופיעה כמגמה מהותית, וכמובן רכש והשקעות בחברות סטארטאפ מופיע גם הוא בהיקף כולל של מיליארדי דולרים בשנה.
בסיכומו של דבר, השקעות תושבי חוץ בישראל מראות הבעת אמון בכלכלה הישראלי, ולא רק בתעשייה.
זיהוי הגורמים המשפיעים על היקף ההשקעות תושבי חוץ בישראל
יתרונות
בדרך כלל השקעות תושבי חוץ במדינה הן בעלות השפעה חיובית על צמיחת המשק, תורמת להשקעה המקומית ולפרמטרים כלכליים נוספים. זרימותהון בדמות השקעות זרות חשובות מכיוון שהן:
עשויות להיות יציבות יותר ולהגן על המדינה המקבלת מפני משברים כלכליים.
כוללות בתוכן פעמים רבות חילופי טכנולוגיות, דבר שיכול להועיל לשאר הכלכלה.
עשויות ל”משמע” את המדינה המקבלת, לגרום להתנהגות רגולטורית סבירה והגיונית – האיום של עצירת השקעות תושבי חוץ מגביל את יכולתה של המדינה לגבות מיסים מוגזמים או להטיל רגולציות בלתי יעילות.
חסרונות
להתעניינות הגוברת של משקיעים זרים בישראל עלול להיות צד בעייתי, בהשפעתו על שער השקל. השקעות תושבי חוץ רבות, יוצרות עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של ישראל, ותומכות בעצמתו ארוכת הטווח של השקל, ולפיכך מגבילים את פוטנציאל הפיחות בשערו של השקל בטווח בינוני-ארוך, כלומר- עלולים ליצור תופעת ייסוף. ייסוף ביחס למטבעות זרים, עלול לפגוע ביצרנים הישראלים המייצאים לחו”ל, כיוון שערך גבוה לשקל מוריד מרווחיותם. במבט קדימה, הפקת הגז הטבעי ממאגר לווייתן, ציפיות להתחלת צמצום פער הריביות בין ישראל לארה”ב וההיחלשות הצפויה בקצב הצמיחה של המדינות המפותחות– כל אלו גורמים נוספים שעלולים להביא לייסוף.
בנק ישראל במקרה זה יצטרך לחזור ולהתערב בשוק כדי למנוע פגיעה ביצואנים הישראלים, למשל על ידי רכישת עוד דולרים בכמויות רבות.
תיתכן גם השפעה שלילי במישור הכלכלי/חברתי , עקב ההשפעה מתעצמת של גורמים זרים על המשק הישראלי ובחשיפתו הגוברות לתנודות מעבר לים. שליטה הולכת וגוברת של משקיעים מעבר לים במשק הישראלי עלולה להפוך אותו לפגיע יותר לתנודות עולמיות, ולהקטין את היכולת של אזרחי ישראל להשפיע על הכלכלה הישראלית. דוגמה לכך אפשר לראות במעבר של חברת טבע מחברת ישראלית לחברה בינלאומית – מעבר שהקל עליה לאשר תכנית פיטורים רחבת היקף סביב המשבר אליו נקלעה. דברים אלה נכונים ביתר שאת בנוגע לחברות הביטוח והאשראי, המחזיקות בהשפעה רחבה על הכלכלה הישראלית.
