להיזהר מבועה!
אנשים רבים תופסים את ההשקעה באגרות חוב כהשקעה בטוחה וסולידית. למעשה, כולנו בעלים גאים של אגרות חוב, שמהוות חלק בלתי מבוטל מהפנסיה שלנו ומקרנות הנאמנות הנמצאות ברשותנו. בין אם נרצה בכך או לא, יש ברשותנו אגרות חוב כלשהן. מאידך, אגרות חוב הן ברוב הפעמים אכן השקעה בטוחה, אך ייתכן והתקופה הנוכחית היא לא זמן מתאים להשקיע בהן. חשוב להבין, כי כרגע קיים מצב של בועה והדבר נוגע אף בשוק אגרות החוב. השיח לגבי מידת הסיכוי והסיכון אינו רלוונטי, מאחר והתשואות של כל אגרות החוב שואפות למינימום. מספיק לציין, כי אגרות החוב של מדינת ישראל נסחרות כרגע סביב ספרה בצורת עיגול, שלפניה ואחריה לא עומדות ספרות אחרות. אגרות החוב של חברות למיניהן נסחרות גם הן בריבית נמוכה מאוד. הדבר מוסבר על ידי קיומו של ביקוש גדול לנתיבי השקעה, קיים רצון לקנות ולהשקיע אך כרגע אין הרבה בנמצא ואגרות החוב הן סוג של ברירת מחדל. גם בעת הנפקה של אגרות חוב חדשות, הריבית שלהן נשארת אפסית והדבר צפוי להשתנות כאשר הריבית תראה סימני עלייה. חשוב להבין, כי הריבית של אגרות החוב מקבילה לריבית במשק. נכון לעכשיו, הריבית במשק היא אפסית, וכך גם הריבית של אגרות החוב. בשלב מסוים בעתיד, הריבית של המשק תעלה, והריבית של אגרות החוב תבוא בעקבותיה (המשקיעים ידרשו זאת). כתוצאה מכך, תחול ירידה במחירים של אגרות החוב.
אז מי אשם בבועה הנוכחית? האצבע המאשימה מופנית כלפי הריבית הנמוכה. כאשר הריבית נמוכה, נוצר מחסור בחלופות השקעה, והמשקיעים מחפשים נתיבי השקעה אחרים, כגון אגרות חוב, מניות ועוד. הדבר נכון במיוחד במצבים, בהם הכסף מנוהל על ידי צד שלישי, והתוצאה היא ניפוח מחירים ויצירה של בועות. המצב הנוכחי בשוק אגרות החוב אינו תקין בעליל ודורש משנה זהירות מצד המשקיעים, מאחר ולא קיימת שום הצדקה או היגיון בגיוס של אגרות חוב של חברות קטנות ובינוניות בריבית שאיננה עולה על אחוזים בודדים.
מהן אגרות חוב?
איגרת חוב היא למעשה הלוואה. המושג המפואר לכאורה בשם “איגרת חוב” הוא בסך הכול הלוואה, קרי לקיחת חוב. כאשר אנו דנים בהלוואה רגילה, מקובל לדבר על מעניק ההלוואה שהוא ברוב המקרים הבנק, ומקבל ההלוואה, שלרוב הוא אדם פרטי שזקוק לכסף לצורך רכישה כלשהי או קבלת שירות מסוים.
במקרה של איגרות חוב, חלוקת התפקידים היא מעט שונה. החברות השונות זקוקות להלוואה, ולכן הן מנפיקות איגרות חוב באמצעות הבורסה. בהמשך איגרות החוב מוצעות לציבור, והאחרון קונה את איגרות החוב, לרוב דרך מוסדות או גופים האחראים לניהול הכספים. במילים אחרות, החברות נהנות מהלוואה שניתנת על ידי הציבור, ולא על ידי הבנק.
בתום גיוס ההלוואה בבורסה, איגרות החוב מתחילות להיסחר, ומחירן יכול לעלות או לרדת. חשוב להבין, מה משפיע על איגרות החוב ומהי הסיבה שבגללה הן נחשבות להשקעה בטוחה יחסית. בנוסף, חשוב לדעת להבדיל בין איגרות חוב ממשלתיות לבין איגרות חוב שהן קונצרניות, ובין איגרות חוב צמודות לעומת אגרות חוב שקליות. לכל אחד מהסוגים הללו יש יתרונות וחסרונות והם נבדלים אחד מהשני, בין היתר, בשיעורי המס שהמשקיעים נדרשים לשלם עליהם.
לאיגרות חוב יש תדמית טובה והן נחשבות בדרך כלל כהשקעה סולידית, אך הדבר אינו תמיד נכון. כאמור, איגרות החוב מהוות חלק בלתי מבוטל מקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקרנות הגמל, אך הציבור לרוה אינו מודע להבדלים בין הסוגים השונים של איגרות החוב.
איגרת חוב היא סוג של הלוואה. זהו נייר ערך שנסחר בבורסה והוא מעניק למחזיק בו את הזכות ליהנות מתשלומים וריבית על סכום הכסף המושקע בו, בהתאם לתנאים עליהם הוסכם מראש. באמצעות איגרת החוב, המשקיעים נותנים למעשה הלוואה למדינה או לחברה פרטית. כל איגרת חוב כוללת רשימת תנאים המפרטת את אופן התגמול של המשקיע. בנוסף לכך, קיים מועד פידיון עבור כל איגרת חוב. המשמעות היא שבמועד זה המשקיע יקבל כסף מזומן עבור איגרת החוב. בהתאם למועד הפידיון שנקבע, ניתן לדעת את משך הזמן שבו תשולם ריבית על איגרת החוב. המשקיע יהנה מתשואה לפדיון, שהיא למעשה הרווח השנתי אותו הוא יקבל כל עוד הוא יחזיק באיגרת החוב עד למועד פדיונה.
ניתן להבין את המנגנון באמצעות דוגמה ממחישה: חברה מסויימת מנפיקה איגרות חובות לתקופה של שנתיים בגובה של 100 מיליון שקלים. בהתאם לתנאי איגרת החוב, קיימת ריבית שקלית שנתית בגובה של 5%. איגרת החוב תיפרע כאמור בתום השנתיים. המשמעות היא, שהחברה עתידה לשלם 5% ריבית בסופה של כל שנה, כלומר 5 מיליון שקלים בתום השנה הראשונה, וח-5 מיליון שקלים נוספים בתום השנה השנייה. הסכום הכולל של הקרן – 100 מיליון שקלים- עתיד להיפרע בתום התקופה, כלומר לאחר שנתיים.
כעת נבחן את המצב מבחינת המשקיע שהוא למעשה המחזיק באיגרת – הוא יוכל ליהנות מ – 5% מההשקעה שביצע בתום השנה הראשונה (בזכות הריבית) , ומאותו הסכום בתום השנייה השנייה. את סכום ההשקעה המלא הוא יקבל כעבור שנתיים. מבחינה מספרית, ניתן להמחיש זאת על ידי הדוגמה הבאה: במידה והמשקיע רכש איגרות חוב שערכן 100 אלף שקל, הוא יקבל חמשת אלפים שקלים בתום השנה הראשונה (שהם למעשה מהווים 5% מ – 100 אלף שקל)וחמשת אלפים שקלים נוספים בתום השנה השנייה. סכום ההשקעה המלא, בגובה של 100 אלף שקל, יחזור אליו בתום השנתיים.
מרגע רכישת אגרות החוב ועד למועד הפדיון, ערכן של אגרות החוב יכול לעלות או לרדת. ממה מושפע ערכן של אגרות החוב ומהם הכללים שאותם חשוב להכיר?
קיים כלל בסיסי פשוט, אותו יש להבין: ככל שהסיכון שנלקח הוא גבוה יותר, כך גם התשואה תהיה גבוהה יותר. כלומר, האנשים המעוניינים בתשואה גבוהה יותר, יצטרכו לקחת על עצמם סיכון גדול יותר. אגרות חוב ממשלתיות נחשבות לבעלות סיכון נמוך יותר, כי הן מגובות על ידי המדינה, אך גם התשואה שלהן עומדת על כ- 0.1% בלבד. מצד שני, חברת נדל”ן בעלת מינוף גדול יותר, מציעה תשואה גבוהה יותר, אך גם הסיכון לאבד את ההשקעה הוא גבוה יותר.
פרטים חשובים בעת בדיקה של אגרות חוב
- המחיר של איגרת החוב- כל איגרת היא בעלת שער, כאשר החישוב נעשה לפי ערך התחלתי של מאה אגורות. ככל שהשער של האיגרת יהיה נמוך יותר, התשואה השנתית צפויה להיות גבוהה יותר, ולהיפך.
- גובה הריבית – קובע את היקף התשלומים השנתיים מהם ייהנה המשקיע. ככל שבריבית גבוהה יותר, כך גם התשואה תהיה גבוהה יותר.
- האורך של חיי איגרת החוב- חשוב להבין, כי ככל שאורך חיי האיגרת מתארך, היא הופכת למסוכנת יותר. קיים הבדל עצום בין איגרת חוב לטווח של שנה אחת, לבין איגרת חוב שניתנת לטווח של עשר שנים. הלוואה לתקופה ארוכה חושפת את נותן ההלוואה ביתר שאת. לפיכך, איגרות חוב ארוכות מתאפיינות בריבית גבוהה יותר. הדבר נכון, דרך אגב, גם במקרים של לקיחת משכנתאות. משכנתא שנלקחת לתקופה ארוכה יותר תגרור אחריה ריבית גבוהה יותר. בנוסף לכך, התשואה של האיגרת, כמו גם הריבית שלה תיקבענה גם על ידי סוג ההצמדה.
מה קובע את מחיר איגרת החוב? מחיר איגרת החוב מושפע על ידי גורמי מקרו (נתונים כלכליים כלליים) וגורמי מיקרו (הקשורים לחברה שעבורה גוייסו אגרות החוב). נתון המקרו בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא גובה הריבית של בנק ישראל. כאשר קיימת עלייה בריבית, התשואה בפועל צריכה להיות גבוהה יותר, דבר הגורם לירידה במחיר איגרת החוב. מדוע?
ניתן להמחיש זאת באמצעות דוגמה: אם השקענו באיגרת חוב שמחירה 100 ותשואתה עומדת על 5%, אזי בסוף התקופה ערכה יגיע ל- 105. במידה ובמהלך התקופה המדוברת ריבית בנק ישראל תזנק באופן פתאומי ל- 10%, התשואה תהיה חייבת לבטא עלייה זו, היות וריבית בנק ישראל מהווה את הבסיס לריבית באיגרות החוב. לפיכך, במקרה זה הריבית של איגרות החוב תעלה גם היא.
העלייה בריבית שדורשים המשקיעים באה לידי ביטוי בירידה במחירי אגרות החוב. מחיר אגרות החוב יכול אף לרדת לכ- 95 אגורות כדי לאפשר תשואה לפדיון של 10% לפחות (מ- 95 אגורות ל -105 אגורות, כלומר תשואה של יותר מ -10%). במציאות, הירידה יכולה להיות אף משמעותית יותר, מכיוון שריבית של בנק ישראל מהווה את הבסיס לריבית באגרות החוב, ועליה מתווספת ריבית נוספת הנמצאת בתלות במנפיק ובסיכונים שהוא לוקח על עצמו(על כך בהמשך).
מסקנת ההדגמה שלעיל היא שכאשר קיימת עלייה בריבית ובתשואות, הדבר גורר ירידה במחירי אגרות החוב. הדבר פועל גם בכיוון ההפוך – במידה וריבית בנק ישראל מראה ירידה, קיימת עלייה במחיר של איגרת החוב.
קיימים גם גורמים ספציפיים, מהן מושפעות איגרות החוב, לרבות מצבה של החברה המנפיקה את האיגרות, רמת הסיכון, המינוף הפיננסי של החברה המנפיקה, הרווחים ותזרים הכספים של החברה ועוד. לכל הנתונים הללו השפעה מכרעת על יכולתה של החברה להחזיר את חובותיה, ומכאן גם ההשפעה על איגרות החוב. ככל שמדובר בסיכון גבוה יותר, תידרש תשואה גבוהה יותר ולהיפך.
חמשת הסוגים של איגרות החוב
- מק”מ (מלווה קצר מועד) – מדובר באפיק פיננסי שיכול להוות אלטרנטיבה לפיקדון בנקאי קצר טווח. הוא מונפק על ידי בנק ישראל ומאפשר השקעה קצרת טווח שאורכה בין שלושה חודשים לשנה. ההנפקה מתבצעת בימי שלישי והפדיון בימי רביעי. ההנפקה מתבצעת תוך שימוש במכרז על התשואה.
יתרון: נזילות גבוהה ורמת סיכון נמוכה. מתאים למשקיעים שיש ברשותם הון השקעה קטן ומעוניינים בהשקעות עם נזילות גבוהה.
חיסרון: כאשר הריבית נמוכה, המכשיר הנ”ל אינו כדאי והתשואה אף עלולה להיות שלילית. קיימות עלויות של קנייה ומכירה, אותן יש לשלם כאשר סדר הגודל עומד על 0.05% בעת קנייה ומכירה.
אורך התקופה: קצר
גובה המיסוי הנדרש: 15% מהרווחים הנומינליים
דוגמה להמחשה: מתוך הנחה שבנק ישראל מבצע הנפקה של מק”מ לשנה, הוא בעצם פונה לציבור במכרז כדי שהציבור יציע מחיר מסוים עבור המק”מ, מתוך ידיעה שבסוף השנה המחיר יעמוד על שקל אחד. אם המחיר נקבע להיות 99.9 אגורות, מדובר על רווח של 0.1 אגורות או 0.1%. אומנם מדובר בדוגמה בלבד, אך זהו סדר הגודל של הריביות, אותן ניתן כיום לקבל באמצעות מק”מ.
2. איגרות חוב ממשלתיות שקליות – מתאפיינות בריבית קבועה ואינן צמודות למדד. הריבית משולמת אחת לשנה עד למועד הפירעון, אותו קובעים מראש עבור אותה סידרה של איגרות.
יתרון: במצב הנוכחי של הריבית , לא מדובר בהשקעה כדאית. מאידך, כאשר לא קיימות חלופות מפתות אחרות, גופים רבים העוסקים בניהול קופות גמל וקרנות הפנסייה דווקא רואים באופציה זו אפיק השקעה מקובל.
חיסרון: ריבית נמוכה, שבנוסף גם קבועה. השקעה שאין בה כרגע אף יתרון.
אורך התקופה: טווח של שנה עד 20 שנה
גובה המיסוי הנדרש: 15% מהרווחים הראליים
דוגמה להמחשה: איגרת חוב ממשל שקלית 1026, ריבית קבועה ולא צמודה. פירעון איגרת החוב נעשה תוך 8.9 שנים. הריבית בעת ההנפקה עמדה על 6.25%, הריבית השנתית כיום היא 1.68% כאשר התשואה נטו עומדת על 0.91%.
3. איגרת חוב ממשלתית צמודה – איגרת חוב עם ריבית קבועה, צמודה למדד. התשלום מתבצע אחת לשנה, עד למועד הפרעון. ההפרשים של ההצמדה משולמים בעת ביצוע הפירעון של איגרת החוב.
יתרון: בתקופות של אינפלציה או בעת עלייה של מדד המחירים לצרכן, ניתן להיעזר בכלי פיננסי זה על מנת לשמור על הערך האמיתי של הכסף. כאשר הריבית שואפת לאפס והאינפלציה היא שלילית, קיים סיכוי גבוה יותר לרווח בטווח הארוך יותר, כאשר המדד והריבית שוב יעלו.
חיסרון: תשואה מופחתת במקרה של אינפלציה שלילית
אורך התקופה: משתנה בהתאם לסדרה
גובה המיסוי הנדרש: 25% מהרווחים הראליים
דוגמה להמחשה: איגרת חוב ממשל צמודה למדד 1019. פירעון איגרת החוב נעשה תוך 4.25 שנים, באוקטובר 2019. הריבית בעת ההנפקה עמדה על 3%, התשואה השנתית ברוטו היא% 0.88- כאשר התשואה נטו עומדת על 1.63%-.
4. איגרת חוב ממשלתית משתנה – התשואה עבור איגרת חוב זו נקבעת לתקופה של 12 חודשים בתור תמהיל של תשואת מק”מים. אחת לרבעון מתבצע תשלום הריבית.
יתרון: לאור הריבית האפסית, יש סיכוי שלאורך זמן, הפער שיווצר בין התשואה המשוקללת של מק”מ לשנה לבין מחיר איגרת החוב לאורך השנים הבאות יוכל להניב תשואה עודפת, בהשוואה לאפיקי השקעה אחרים.
חיסרון: במידה והריבית תישאר אפסית גם בשנים הקרובות, מדובר בתשואה נמוכה מאוד. מעבר לכך, ריבית משתנה הופכת את ההשקעה לבעלת סיכון גבוה יותר.
אורך התקופה: עד עשר שנים
גובה המיסוי הנדרש: 15% מהרווחים הנומינליים
דוגמה להמחשה: איגרת חוב ממשלתית משתנה 0520, לא צמודה לריבית. פירעון איגרת החוב נעשה תוך 5.1 שנים, במאי 2020. הריבית בעת ההנפקה עמדה על 0.15%, התשואה האפקטיבית היא % 0.09 כאשר התשואה נטו לאחר מס עומדת על 0.08%.
5. איגרת חוב קונצרנית – מונפקת עבור הציבור על ידי גופים וקונצרנים שונים, בניגוד לאיגרות החוב הממשלתיות המונפקות על ידי בנק ישראל והאוצר.
חברות רבות נעזרות באיגרות חוב אלה על מנת לגייס חלק ממקורות הקרדיט שלהן. חברות סולידיות מנפיקות לרוב איגרות חוב בריבית נמוכה. לעומתן, חברות בעלות סיכון עסקי גבוה, מנפיקות איגרות חוב בריבית גבוהה.
יתרון: ביחס לריביות האחרות בשוק, ניתן לקבל רווחים גבוהים יותר
חיסרון: מדובר בסיכון גדול יותר. מידת הסיכון תלויה באיתנות הפיננסית של החברה, בהיקף החובות הקיים וביכולת של החברה לעמוד בחובות אלה. גם אספקט המס צריך להילקח בחשבון.
גובה המיסוי הנדרש: 25% מהרווחים הריאליים
מק”מ (מלווה קצר מועד)
שיעור מס
15%
איגרות חוב ממשלתיות שקליות
שיעור מס
15%
אגרות חוב ממשלתית צמודה
שיעור מס
25%
אגרות חוב ממשלתיות
שיעור מס
15%
איגרות חוב קונצרניות
שיעור מס
25%
אג”ח – אגרות חוב. הכוונה להלוואה, רק מהסוג שניתן לחברות או גופים מסויימים על ידי הציבור ולא על ידי הבנק.
ככל שהסיכון גבוה יותר, כך גם התשואה תהיה גבוהה יותר.
את מחיר הקניה שלה, גובה הריבית שלה ולאיזה פרק זמן היא נלקחת.
אגרת חוב קצרה, אגרת חוב ממשלתית צמודה, אגרת חוב ממשלתית משתנה ואגרת חוב קונצרנית.
כל הפרטים בהרחבה בתוך המאמר.
