השקעות חברתיות בישראל
מגמת ההשקעות החברתיות מתפתחת מאד גם בישראל בשנים האחרונות תחום ההשקעות החברתיות הינו חדש יחסית כתחום המוגדר בפני עצמו, עם אסטרטגיה מובנית, ניתוח מגמות, ומדידת היקף הפעילות . בועידת G8 של המדינות העשירות בעולם, בשנת 2013 עוד עסקו בדיונים האם יש לו ייחוד ועתיד. שנים בודדות לאחר מכן כבר ניתן להגיד שזהו תחום עם צמיחה מהירה, עם מודלים ברורים להצלחה ותוצאות מוכחות.
השקעות חברתיות, או לעיתים נקרא גם השקעות אימפקט impact (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%98#%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D),
הן השקעות המתבצעות באופן מוצהר, מכוון, לא רק משיקולי רווח פיננסי, אלא גם במטרה לגרום לשיפור מדיד באספקט ערכי מסוים, למשל דגש על תועלת חברתית או סביבתית, כך שהכספים מושקעים לא רק בחברות בעלות תחזית התשואה הגבוהה ביותר, אלא בחברות הצפויות להיות רווחיות הן ברמה הפיננסית והן ברמה החברתית/סביבתית. התחומים החברתיים והסביבתיים נבחרים על ידי המשקיעים, בהתאם לאסטרטגיה שלהם ולפי תפיסתם מהם ערכים חיוביים.
כך, ניתן לשלב בין תחום ההשקעות לבין הפילנתרופיה – שעד כה התמצתה בתרומות ללא שאיפה להחזר כספי.
כדי להבין את היקף הצמיחה בתחום, מספיק אם נתבונן על הנתונים בשנים האחרונות. בשנת 2016 ענף האג”ח החברתיות בעולם גייס כ-220 מיליון דולר (https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001139068) ובתחום כולו הושקעו כ- 22 מיליארד דור, ונספרו 60 מיזמים של אג”ח חברתיות ברחבי העולם. מבין המיזמים, 12 החלו להחזיר למשקיעים בהם את השקעתם הראשונית, ו-4 סיימו להחזיר את מלוא הכסף בתוספת תשואה. רק מיזם אחד מתוך ה-60 רשם כישלון והמשקיעים איבדו את הכסף שהשקיעו בו. ובכל מקרה, גם ניתוח הכישלון מוצג עם היבט חיובי מסוים, לפיו “המשקיעים הפסידו אבל הם והממשלה יוכלו ללמוד מהכישלון שלא עלה אגורה למשלם המיסים”, ולכן לא פגע בפעילות ממשלתית, שרובה לטובת הציבור כולו.
בראשית שנת 2020 הוערך היקף תחום ההשקעות החברתיות כולו בקרוב ל-230 מיליארד דולר, הכפלה פי 10 של היקף הפעילות בתחום (https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3777353,00.html)
קרן פורד האמריקאית החליטה להשקיע מיליארד דולר בהשקעות חברתיות; בלאקרוק (BlackRock), הענקית הפיננסית שמנהלת עבור לקוחותיה בעולם 6.3 טריליון דולר, הצהירה כי החברה מצפה מהחברות שבהן היא משקיעה להתחשב גם במטרות חברתיות וסביבתיות, ולא רק ביצירת תשואה לבעלי המניות.
לפי חברת המדדים MSCI, המנטרת מגוון מדדים עם אוריינטציה סביבתית-חברתית,(https://www.msci.com) בין 2008 ל-2019, השקעות חברתיות הניבו תשואה גבוהה יותר מהשקעות רגילות. גם במהלך משבר הקורונה, עד כה, הציגו מדדי MSCI, העוקבים אחרי חברות השמות דגש על היבטי סביבה, חברה וממשל, ביצועים טובים יותר.
מי בוחר להשקיע בתחום הזה?
ניתן להבין את צמיחת התחום במאה ה-21, מתוך ניתוח מאפייני דור ה-Y, אותם ילידי שנות ה-80 וה -90 של המאה ה- 20( נקראים גם לעיתים ילידי “דור המילניום”, נולדו עד שנת 2000), המחפשים לעשות דברים בעלי משמעות בחייהם.השקעות חברתיות נולדו בשנים הראשונות של המילניום החדש מתוך הבנה שפילנתרופיה ותרומות לא תמיד מצליחות להשיג את יעדיהן, וכי דרושה עליית מדרגה בתחום הפעילות החברתית(https://www.as-invest.co.il/magazine/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA/).
במיוחד לאחר המשבר הכלכלי של 2008, משקיעים וגם רגולטורים החלו לדרוש מחברות ותאגידים לשאת באחריות חברתית וסביבתית – בתחומים כמו יחס לעובדים וספקים, זיהום סביבה, השפעה על הקהילה, עזרה למגזרים מוחלשים, חינוך זמין ועוד.
בהתאמה, גם משרדי משפחה, המנהלים עושר משפחתי למשפחות העשירות ביותר בעולם, החלו לבחון השקעה בתחום, במקום הפילנתרופיה המסורתית שאפיינה את ניהול העושר המשפחתי.
בשנים האחרונות ניתן לראות כמות הולכת וגדלה של פרויקטים לתועלת החברה שאינם מבוצעים בידי מדינות, אלא בידי חברות עסקיות. אותן חברות מגייסות הון ממשקיעים, ובמקרה של הצלחה המדינה מתגמלת אותן, וכך נוצרת תשואה למשקיעים.
הכלים הפיננסים העומדים לרשותכם
הכלים פיננסיים להשקעות חברתיות מגוונים, כולל קרנות הון סיכון ואג״ח חברתיות.
גם בישראל יש זמינות של כלים אלו, או בגישה עצמאית של המשקיע הפרטי, או דרך בתי השקעות, בנקים ומשרדי משפחה.
ניתן כיום להבחין בשיטות המימון וההשקעה הבאות בתחום:
מיזמי הלוואות חברתיות- מיזמים שנועדו לתמוך באנשים המתקשים ללוות כספים מבנקים, או שאינם מעוניינים לשלם את הריבית הגבוהה. במיזמים אלו לווים כספים מאדם אחר באמצעות גוף מתווך שתפקידו למזער את הסיכון.
שוק זה מכונה גם הלוואות עמיתים או P2P Peer to peer המובילה העולמית בשוק זה היא לנדינג קלאב האמריקאית (https://www.lendingclub.com/), אך קיימות גם חברות ישראליות כגון Be The BANK (https://www.btbisrael.co.il/signup-deposit-earninterest/?utm_medium=cpc&utm_source=google&utm_campaign=search&utm_content=452232916283_c_&utm_term=%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA&gclid=Cj0KCQjwuL_8BRCXARIsAGiC51BGJChKYn3ZAKZ7pQVxrsq7dqn07Kpjcnlq6z9EPBtvJU8A8O4pNUAaAjK4EALw_wcB), או בלנדר (https://www.blender.co.il/)
אגרות חוב ירוקות-מטרתן של אג”ח אלו היא לגייס הון שיסייע לחברות לשפר ולייעל תהליכי ייצור במטרה לצמצם את הנזק הסביבתי ופליטת חומרים מזהמים לאוויר. בין החברות שהנפיקו אג”ח ירוקות ניתן למנות חברות טכנולוגיה וחברות מתעשיית הרכב. בין המשקיעים באג”ח ירוקות ניתן למצוא בנקים ובתי השקעות בינלאומיים – לאחר שאלה התחייבו להסיט חלק מכספיהם להשקעות ירוקות, בוועידת האקלים שנערכה בפריז ב-2015.
חשיפה למדדים ירוקים- גרסת מדדי מניות, הכולל מניות של חברות מקבוצת ה ESG- קיימות סביבתית, אחריות חברתית, ממשל תאגידי (Environmental, Social, Governance – ESG).קיימות גרסאות – S&P500 ESG, נאסד”ק ESG אך גם מדד ת”א מעלה בבורסה בת”א – המדד בישראל שמאפשר חשיפה לחברות שעומדות בקריטריונים של אחריות חברתית. חשוב לציין שלא רק חברות שיש להן אוריינטציה סביבתית נכנסות למדד, אלא גם חברות שמצהירות על כוונות או מציגות יעדים לשיפור תהליכי הייצור המזהמים שלהן, לדוגמה.
ניהול תיק השקעות חברתיות- בתי השקעות המציעים תיק השקעות חברתיות, כאשר הכספים מוקצים להשקעות בדגש על מדדים ירוקים, חברתיים וסביבתיים. המשקיעים מקבלים דיווח לא רק על התשואה הכספית של התיק – אלא גם על תרומתן של ההשקעות ליעדים כגון שמירה על איכות הסביבה, סיוע לנזקקים ועוד.
מימון המונים – בשיטה זו, אדם או חברה שמבקשים לגייס כסף לצרכים מגוונים – מפיתוח וייצור של מוצר חדש ועד לכתיבת ספר, הקלטת אלבום או פתיחת מסעדה חדשה, פונים לציבור ומבקשים השקעה בסכומים קטנים, שיכולים גם להגיע לעשרות שקלים. במידה שיעד הגיוס מושג, מובטחת לכל תומך תמורה מסוימת, גם אם לרוב לא מדובר בתמורה כספית.
הגישה הזו נכונה גם למימון קלאסי יותר, שנועד להניב למשקיעים תשואה כספית. כך, אם סטארטאפ קטן מעוניין לגייס כסף לצורך פיתוח מוצר או גיוס עובדים, במקום לחזר אחרי קרנות הון סיכון, באפשרותו לפנות לציבור ולגייס סכומים קטנים יחסית – שיצטברו לסכום גדול. אם יצליח הסטארטאפ וישגשג, הוא יחזיר למשקיעים את הסכומים שהשקיעו – בתוספת ריבית.
תחום זה שייך להשקעות החברתיות, כיוון שהוא תומך בערך של הזדמנות גם לעסקים קטנים וליזם הפשוט, שאיננו מגובה בכסף של חברות השקעה מסורתיות, וגם נותן אפשרות למשקיעים קטנים, בסכומים קטנים יחסית, להצטרף להשקעות, אפיק שחסום לעיתים עבורם, או שקיים לו רף כניסה גבוה יותר מיכולתו.
במיוחד במשבר הקורונה, יצאו לדרך לא מעט קמפיינים של מימון המונים. גיוס עבור מסעדות ובתי קפה שנפגעו וביקשו לגייס כספים כדי שיוכלו להמשיך את פעילותם. או דוגמה מישראל, לפיה עיריית תל אביב יזמה שימוש באג”ח חברתיות ומימון המונים כדי לסייע לאוכלוסייה הבוגרת בעיר.
היבט רגולטורי
ככל שהתחום חדש ומתפתח, הרגולטורים כבר מכירים בחשיבותו ובהיקפו. גם בישראל ישנה כבר רגולוציה לא מועטה בתחום, הנותנת ביטחון למשקיע בהשקעות חברתיות. ב-2017 נכנס לתוקף חוק המסדיר את פעילותן של חברות ההלוואות החברתיות. חוק זה קובע, כי הבנקים לא יוכלו לסרב לפתוח חשבון בנק לחברות אלה, וכן מגביר את השקיפות על פעילותן ואת הפיקוח עליהן.
בנוסף, משרד האוצר מפקח גם על קמפיינים של מימון המון המיועדים לצורך השקעה, וקובע כי חברות אינן יכולות לגייס בשיטה זו בעצמן, אלא נדרשות להיעזר בשירותיו של “רכז הצעה”, שירכז את כל ההצעות בפלטפורמה אינטרנטית, יבדוק את תקינותן ויפעל למניעת תרמיות.
השקעה שמתבצעת לא רק מתוך אינטרס פיננסי, אלא גם מתוך אינטרס לתועלת חברתית או סביבתית.
היות ויש כמה שיקולים לבחירת ההשקעה, יכול להיות שהיא לא תהיה עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר שתוכלו למצוא.
אכן. משקיעים חברתיים מודעים לסיכון שככל הנראה כספם לא יחזור אליהם, גם אם מדובר במיליארדי שקלים.
אנשים שמבוססים היטב מבחינה כלכלית, ויכולים להרשות לעצמם להשקיע חלק מכספם בעזרה למשברים חברתיים, משברים אקולוגיים, משברי עבודה ועוד.
