מדריך להשקעה בסטארטאפים

מדריך להשקעה בסטארטאפים

ההשקעה בסטארטאפים “קורצת” ומפתה משקיעים רבים. הסיפורים, הנכונים, על השקעה בסכומים קטנים בחברות, השקעות שהפכו לרווחים של מיליוני דולר, מושכים לבחון את ההשקעה בסטארטאפים.

אם הייתם משקיעים 10,000 דולר באמזון, דל, אפל או מיקרוסופט, בעת ההנפקה, השווי הנוכחי עבר מזמן את מיליון הדולר(https://www.forbes.com/sites/tanyaprive/2015/11/17/how-to-invest-in-startups-and-make-money/#79bf542b74be). 

ברור שישנן השקעות בסטארטאפ שירדו לדימיון, עקב העובדות שסטארטאפים רבים, בסופו של דבר נכשלים, כולל אחרי שלב הנפקה. אולם עדיין לא מעט אנשים בוחנים ברצינות את אפיק ההשקעה הזה.
במדריך זה נרכז מספר מונחים וכללים לאפשרויות ההשקעה ובחינת ההשקעה בסטארטאפ.

ראשית, מהי חברת סטארטאפ?

בעבר, כאשר חברות גדולות וקיימות רצו לפתח מוצר חדש או שרות חדש, היו מרחיבים את החברה, מקימים עוד מחלקה, אולי פותחים מפעל חדש,  או מוסיפים קו ייצור. המוצר החדש “נהנה” מגב של חברה ותיקה, אשר מפתחת אותו ומשיקה אותו לשימוש הציבור.

בשלשת העשורים האחרונים, נפוץ מודל חדש לפיתוח מוצרים חדשים, רובם בתחום ההייטק, אך לא רק. במקום לפתח את המוצר במסגרת חברה קיימת, קבוצת היזמים/מייסדים מקימים חברת סטאטראפ(חברת הזנק, Startup company). זוהי חברה שהוקמה תוך זמן קצר במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים. על פי רוב, חברות כאלו יתחילו ממספר עובדים קטן כשהן שואפות להשיג משקיעים גדולים כדי לפתח את היקף פועלן. חלק מהפעילות תתבצע לעיתים בשעות הפנויות של המייסדים, בתשתית ארעית( מחסן או מרתף הבית), וללא משאבים כספיים. ככל שהרעיון מתגבש ומתפתח, המייסדים מגייסים הון ומפתחים את החברה.

חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג’לים), כאשר ההון הראשוני משמש להקמת החברה, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים או שירותים, ומכירתם. חברה מפסיקה להיות חברת הזנק, כאשר היא נמכרת לחברה מבוססת (תהליך שנקרא אקזיט exit), מונפקת לציבור או מתבססת בעצמה והופכת לחברה רווחית(https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%A7).

גיוס ההון לחברת הסטארטאפ

שלב קדם ראשוני ( Pre-seed) מעובדים הרעיונות להצעה למוצר או שרות. שעות עבודתם של היזמים, מכשירים ומשאבים שהם נזקקים להם, ממומנים בשלב זה מחסכונות פרטיים, עזרת חברים וקרובי משפחה, או גיוס חיצוני בהיקף קטן. 


שלב השני- גיוס הון ראשוני(Seed), כאשר קיימת כבר תוכנית עיסקית, המוצגת  למשקיעים (מוסדיים, או פרטיים) ,כולל הבנת השווקים שבהם יפעלו, הגיון כלכלי להקמת מוצר (או אב-טיפוס של מוצר), לוח זמנים מוגדר, מבנה הארגון ושמות העובדים. 

שלב שלישי- מדרגה ראשונה (: Early-stage).כיוון טכנולוגי מגובש, והמוצר/ים של החברה עברו לשלב שבו אפשר לשווק אותם ללקוחות . השקעה רבה בגיבוש המוצר, החדרתו אל שוק הצרכנים, והשגת הכנסות.

שלב רביעי-  שלב ההכנסות ( Revenue-stage). השלב בו חברות סטארטאפ רבות נרכשות, פונות להנפקה ממוסדת בבורסה ועוסקות בהפיכה לחברה מבוססת ורווחית.


רוב חברות ההזנק נסגרות ללא הגעה למימוש רווחים. מהנותרות, חלק מגיעות להצלחה עסקית סבירה או טובה, וחלקן הקטן מגיעות להצלחה פיננסית עצומה

.https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%A7

ארבע סיבות מהותיות להתבונן על השקעה בסטארטאפ:

ההשקעה מייצרת, אם הסטארטאפ הצליח, באופן יחסי תשואות גבוהות מאד, תוך כדי הכנסת גיוון מומלץ לתיק ההשקעות.

המשקיע נתפס כמוצלח ומתוחכם, כאשר הסטארטאפ מצליח וממשיך להרוויח ולצמוח.

הנכונות להשקיע כספים גם לטווח ארוך, לממן הכנסה בעת פרישה או פנסיה, עם סבלנות להמתין עד הצלחת הסטארטאפ והבשלתו.

הרצון להשקיע במוצר או תהליך חדש, שיתפוס ויניע שוק חדש והתנהגות חדשה, כמו שבמקרים רבים סטארטאפים מצליחים לעשות.

מהם אפשרויות ההשקעה בסטאטראפים?

  1.  השקעה דרך קרנות הון סיכון, להשקעה ישירה בסטארטאפ.
  2. השקעה ישירה ברכש מניות בסטאראפ, במסגרת ניהול השקעות אישי. אם מניות הסטארטאפ כבר שייכות לתיק השקעות של קופות גמל או פנסיה, ניתן לכוון את ההשקעה לערוצים אלו דרך הקופות והקרנות הללו, במסגרת הניהול האישי ( IRA- Individual Retirement Account)

  3. באמצעות קשרים אישיים עם יזמים ומייסדים, והשקעת הון בתמורה לקבלת מניות, אולי אפילו מניות  ייסוד.

  4. הצטרפות לקבוצות משקיעים, אנג’לים. היום זה אפשרי גם עם סכומים של אלפי דולרים או עשרות אלפי דולרים( ולא רק מיליוני דולרים). בכך אתה הופך להיות חלק מקהילת האנג’לים. דוגמה לכך היא  AngelList (https://angel.co/v/venture/invest  

    אתרים מסוימים מציעים השקעות של אפילו 10$, כחלק ממימון המונים לסטארטאפים.
    ניתן למצוא פלטפורמות אינטרנטיות רבות לאפשרויות השקעה. באחת מהן (https://www.thebalance.com/how-can-average-people-invest-in-startups-4588451)

    מציעים אפשרויות השקעה במיגוון סטארטאפים, במיגוון סכומים ובשלבים שונים של מחזור חיי הסטארטאפ- אפילו משלב  ה pre-seed, ועד שלב ההנפקה עצמה. חלק מהאתרים מקבלים השקעות מכל אחד, חלק יוצרים רשימת משקיעים שיש להם לפחות 200,000 דולר להשקעה, וכך כל אחד יכול למצוא את הפלטפורמה המתאימה לו.

חובה לבדוק את הכללים הבאים:

פיזור סיכונים– בכל תוכנית השקעה, רוב האנליסטים ממליצים על פיזור סיכונים, ולא לבחור רק אפיק השקעה אחד. במקרה של השקעה בסטארטאפ, מדובר על פיזור סיכונים כפול.
ראשית, להחליט מהו החלק היחסי מתקציב ההשקעות שלנו אנו רוצים להשקיע בסטארט-אפים. שנית- את החלק היחסי הזה, מומלץ לפזר אותו בין  כמה חברות. באופן זה, הצלחת השקעה אחת עשויה לפצות על אי הצלחה של השקעה אחרת. כך נגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי להיות שותפים בחברה מנצחת.

“השקעת צמיחה” מוקדם ככל האפשר– איתור חברות אשר הן עדיין בתחילת הדרך, בעלות פוטנציאל לצמוח מעבר לממוצע בענף. בניגוד להשקעות ערך, השקעה בסטארטאפ הינה מקרה קיצון של השקעת צמיחה, בו אנו בונים על שווי חברה, ממש בתחילת דרכה, שווי שיתפתח מעל ומעבר לממוצע בענף. ככל שהשלב בו השקעתם בחברה הוא מוקדם יותר, כך שווי החברה (ואליואציה) בסיבוב הגיוס יהיה נמוך יותר, מה שיקנה לכם יותר אחוזים בחברה, ויגדיל את פוטנציאל התשואה שלכם.

מעמד המשקיעים- ישנן שיטות השקעה לא מועטות בסטארטאפים, וזכויות המשקיעים בכל שיטה שונות. במיוחד בגלל שגופים מסוגים שונים משקיעים בסטארטאפ- משקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון, אנג’לים, גופים מוסדיים וגם “משקיעים קטנים”, ייתכן שלכל משקיע זכויות שונות עקב ההשקעה.

מעמד המשקיעים מוסדר בחוק החברות ובתקנון של החברה המגייסת. הזכויות נחלקות לזכויות לקבל את  החזר ההשקעה, זכויות מידע, זכויות השתתפות בקבלת החלטות ועוד.

זיהוי ובירור כישורי צוות היזמים והקשרים ביניהם– לא מעט מחקרים מוכיחים כי מרכיב מהותי בהצלחת סטארטאפ, אפילו מעבר לרעיון או למוצר, הינו צוות היזמים.
יתרה מזאת, גם אם מתברר כי ישנה טעות באפיון צרכי השוק או פיתוח מוצר מסוים, צוות יזמים טוב יהיה מסוגל לבצע את התיקונים הנדרשים, ולהמשיך “להסתער מחדש”, וכך ההשקעה עדיין תניב תשואה, אם כי עם פיתוח אחר.
הקמת סטארט-אפ הוא תהליך מורכב מאד, עם קשיים לא מעטים, ובהם אפיון צורך מדויק, פיתוח מוצר, חדירה לשוק, חינוך שוק, התמודדות מול מתחרים משמעותיים, התמודדות עם שינויים ברמה היומיומית, וכל זאת בתקציבים צנועים או בהשקעת זמן ללא תמורה. חובה לזהות האם צוות המייסדים והיזמים בעל כישורים להוביל בתנאים אלו.,
סריקת ניסיון החיים, הידע טכני, הרקע עסקי, המומחיות בתחום הפעילות של הסטארט-אפ, יכולת שיווק,והיכרות עם עולם הסטארטאפים קובעים את חוזק הצוות המוביל, ובו למעשה מתבצעת ההשקעה. קריטי גם להבין כמה היזמים מתכוונים להשקיע בסטאטראפ-משרה מלאה , או תוך כדי עבודה בחברה אחרת,כמה הם מחויבים ליזמות, ומה החזון האישי והצוותי שלהם. ככל שנראה שמדובר בצוות חזק , מגובש, אמין ובעל חזון, יש סיכוי שיצליחו לממש את הרעיון ולהפוך אותו לפוטנציאל עיסקי.

זיהוי הפוטנציאל העסקי– פוטנציאל עיסקי הוא ניתוח מושכל של ההיתכנות שעסק מסוים אכן יהפוך משמעותי , עם מחזור גדול ונפח פעילות. אלו מוצרים יממשו את הפוטנציאל העיסקי, זוהי כבר שאלה אחרת, וגם המשקיעים המקצועיים ביותר לא יתמיד יודעים איזה מוצר יהפוך נפוץ. פוטנציאל עסקי, לעומת זאת, הוא דבר שבדרך כלל אפשר לנתח , די בהצלחה.

ישנן סדרת נושאים מקובלים לבחינת הפוטנציאל העיסקי, אותם מברר כל גוף השקעה מסודר, וגם המשקיע הפרטי יכול לברר את חלקם בצורה די קלה.
הגדרה ברורה של הצורך לו עונה המוצר, השלב בו נמצא הפיתוח, הגנה בפטנט על עקרונות המוצר,  יתרונות מול מוצרים קיימים, הבנת גודל השוק הצפוי, כמות מתחרים, שיעור צמיחת השוק, האם השוק צומח, זיהוי הכנסות אפשריות וסוגי המודל העיסקי המוצע- מאפשרים לנצח את הפוטנציאל העיסקי.

בחינת שווי החברה הנוכחי- תהליך מורכב במיוחד, וברמת סיכון גבוהה בשלבים הראשונים של הסטארט-אפ. בפועל, השווי(Valuation) מתקבע בהשקעה הראשונה, ומהווה ייחוס להשקעות לאחר מכן.

בהערכת שווי החברה בודקים המשקיעים את המוצר של החברה, השלב בו נמצא הפיתוח, אבני דרך משמעותיות שהושגו,היתרון הטכנולוגי של החברה, פטנטים שאושרו, איכותו וחוזקו של הצוות, התחום בו עוסקת החברה, גודל השוק אליו פונה החברה, והיכולת להוציא לפועל את התוכניות.
לפי אחוז המניות שקיבל המשקיע, מוגדר למעשה שווי החברה אחרי ההשקעה. אם תמורת השקעה של 250 אלף דולר קיבל המשקיע 25% מהמניות, סימן ששווי החברה הינו מיליון דולר.

ניתוח תזרים המזומנים(תקציב) המתוכנן בסטארטאפ, בדגש להוצאות- קיום תקציב מתוכנן הוא תנאי ראשוני להגדרת הסטארטאפ כרציני ובעל פוטנציאל, אבל חובה להתעמק בתוכנית ההוצאות של הסטאטראפ, כמרכיב התקציב. צד המכירות וההכנסות הינו עדיין תחזית, לעיתים מאד אופטימית ומונעת מהאמונה של היזמים, אך צד ההוצאות ניתן להגדרה ודאית יותר.תחזית ההכנסות בפירוש יכולה לא להתממש, בודאי בתחילת הדרך, ולכן חשוב להקפיד על ההוצאות המבוצעות בכספי ההשקעות. ניתוח כישלונות רבים של סטארטאפים מראה כי הסיבה העיקרית לכישלון הינה  בגלל הוצאת כל כספי הגיוס, לפני השלמת שלבי פיתוח הכרחיים ושיווק ראשוני. לכן נדרש לוודא כי  תקציב ההוצאות יספיק לחברה לפחות ל-12 חודשים (יש המגדירים  18) חודשים ללא הכנסות.

זכויות וחובות המשקיעים-  בירור מדויק מה נדרש מהמשקיע, ומה יקבל בתהליכי הקיום השוטפים של הסטארטאפ.
זכות המשקיע לקבל  דיווח של החברה לבעלי מניותיה לאחר השלמת גיוסים, עידכון  מצב באמצעות עדכונים רבעוניים ודו”חות שנתיים מבוקרים.

שמירת מחויבות היזמים כלפי החברה – בדרך כלל על ידי מנגנון  ה- REPURCHASE . מטרת מנגנון זה היא לשמר את היזמים בחברה לאחר הזרמת כספי ההשקעה.קיים מנגנון סנקציה, לפיו יזם שיעזוב את החברה בפרק זמן שייקבע, יאבד חלק ממניותיו, שיחולקו בין המשקיעים האחרים והיזמים שנותרו, כאשר גודלו של חלק זה קטן ככל שמתרחקים ממועד השלמת ההשקעה.

זכות הצטרפות למכירה (Tag-Along) – יצירת אחידות בזכות המכירה בין היזמים לבין המשקיעים. משמעותו,  כי המשקיעים יהיו רשאים להשתתף בכל עסקה למכירת מניות החברה של מי מהמייסדים.

זכות מצרנות (Pre-Emptive), המשמרת  לבעלי המניות את הזכות להצטרף לכל סבב גיוס עתידי נוסף של החברה כדי שאחזקתם לא תדולל באופן אוטומטי במקרה שכזה.

חובת הדיווח על עסקאות עם בעלי עניין, עם דרישה מבעלי העניין, מהיזמים ומאנשי מפתח בחברה לבצע עסקאות, רק לאחר קבלת אישור מיתר בעלי המניות לכך ברוב מיוחד.

איסור חלוקת דיבידנד בתחילת הדרך למניעת המייסדים ומבעלי המניות העיקריים בחברה, לצרוך את כספי ההשקעה על ידי משיכת דיבידנדים מקופת החברה, ולהבטיח שכספי ההשקעה וכספים עתידיים שייכנסו לקופת החברה במהלך תקופה מסוימת ( בדרך כלל שנתיים לאחר הגיוס) ישמשו לפיתוחה ולקידומה של החברה בלבד. בכך דומה הסטארטאפ להשקעות צמיחה, שם באופן עיקבי רוב הרווחים מופנים להמשך צמיחה ולא לדיבידנדים.

משמעות גיוסי הון נוספים, בדגש לדילול מניות- כל גיוס הון שהחברה עורכת כרוך בהנפקת מניות חדשות, אשר מגדילה את מספר המניות הכולל בחברה ובהתאם מפחיתה את חלקם היחסי של בעלי המניות הקיימים בחברה- דילול.
מבחינת רווח הדבר ברוב המקרי איננו בעייתי,  כי אמנם הדילול מקטין את החלק היחסי באחזקות החברה, כיוון שכמות המניות שברשות המשקיע אינה  משתנה, אך לרוב שווי החברה בסיבוב הגיוס החדש גבוה יותר (מה שקורה בדרך כלל בגיוסי המשך), כך ששווי המניות שברשות המשקיע עולה, ויש לו רווח “על הנייר”.
אבל הדבר עשוי להיות בעייתי מבחינת יכולת ההשפעה, זכויות הצבעה וכוו’, ולכן כדי לשמר את החלק היחסי באחוז החזקות החברה, על המשקיע לוודא מבעוד מועד שהמניות שברשותו מקנות זכות מצרנות(Pre-Emptive),  אשר מאפשרת להשתתף בסבבי הגיוס הבאים. יש לזכור כי מאחר ושווי החברה צפוי להיות גבוה יותר, כך גם יגדל סכום הכסף שנדרש  להשקיע.
כפי שהוצג בתחילת המדריך, במחזור חיי הסטארטאפ, מרביתן של החברות יערכו מספר סבבי גיוס, החל משלב ה-Pre-seed הצעיר, בו קיים קונספט, מוצר מתקדם יותר(גרסת בטא- הגרסה שלאחר שיפור אב טיפוס בעקבות סדרת ניסויי פיילוט, ובשלה דיה להפצה לבודקים חיצוניים) והרבה רצון טוב,  דרך שלב ה-Seed שבו לחברה יש כבר מבנה ארגוני בסיסי ומוצר בשלבי פיתוח מתקדמים, ועד גיוסים מתקדמים יותר דוגמת  Round A,  בו לחברה יש כבר מוצר עובד לצד הכנסות ממכירה.

לסיכום, ערוץ ההשקעה בסטארטאפ הינו ערוץ שווה בחינה מפורטת. ישנו פוטנציאל גדול, כמו גם סיכון לא מועט, ומדריך זה ריכז את עיקרי שיטת הבחינה של כדאיות ההשקעה.
מהפכת הכלכלה השיתופית פתחה את האפשרות להצטרף לקהילת המשקיעים בסטארטאפים, זכות שהייתה בעבר שמורה לבעלי הון “כבדים”. מימוש השקעות מושכלות, ייתכן שתהפוך גם אתכם למשקיעים מאד מאושרים בעוד כמה שנים!

מאמרים נוספים

מסחר אלגוריתמי

מסחר אלגוריתמי – מדריך מקיף

תוכן עניינים מבוא למסחר אלגוריתמי מהו מסחר אלגוריתמי? מסחר אלגוריתמי הינו מסחר בשוק ההון העושה שימוש בתהליכים ממוחשבים על מנת לבצע פעולות מסחר שמתוכנתות מראש

קרא עוד »
Asset 7

חדשנות

"חדשנות היא לראות את מה שכולם רואים, אך לחשוב את מה שאף אחד לא חשב." אנו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית העומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתעשייה.

Asset 6

פיזור

על מנת שנוכל לבנות את תיק השקעות האופטימלי עבורך, עלינו לפזר את ההשקעות בחוכמה ובכך אנו מגדרים את רמת הסיכון בצורה הטובה ביותר.

Asset 5

התאמה אישית

בניית תיק השקעות ייחודי ומותאם אישית ללקוח תוך התייחסות לצרכיו ומאפייניו האישיים, על מנת שנבין את רמת הסיכון המתאימה, במטרה לבנות את תיק ההשקעות האופטימלי ביותר.

Asset 3

ביטחון

אנו מקפידים על אכיפת כל הוראות החוק, ונפעל למען בניית מערכת יחסים המבוססת על שקיפות, כבוד הדדי ויושרה, ומבטיחים על שמירת האינטרסים של הלקוח.

יצירת קשר

הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנים, אבל הזמן הבא הכי טוב הוא ברגע זה ממש, צרו איתנו קשר ונצמח ביחד

ידע זה כוח

פמילי אופיס ישראל

פמילי אופיס בישראל

פמילי אופיס ישראל צורתו של תחום הפמילי אופיס הישראלי בהתאם להשערה, בתוך מדינת ישראל פועלים כמאה חברות פמילי אופיס ישראל, אל מול זאת כי ברחבי תבל פועלים

קרא עוד »
דירוג בתי השקעות

דירוג בתי השקעות

ישנם המון בתי השקעות בארץ. על מנת לצמצם את את רשימת האפשרויות העצומה לבחירה של בתי ההשקעות השונים, נעשו חישובים ודירוגים אשר מצמצמים משמעותית את

קרא עוד »

פתיחת תיק השקעות

נוסחת הזהב תוך כמה זמן נצליח להכפיל את הכסף שלנו ? הכלל הזה הופיע לראשונה בשנת 1494 בספר “סומה דה אריתמטיקה” של המתמטיקאי האיטלקי, לוקה פאצ’ולי.

קרא עוד »

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

תוכן עניינים מדריך השקעה בקרנות נאמנות אחד המכשירים הפיננסיים להשקעה הינו קרנות נאמנות. במדריך זה נסביר את עקרונות המכשיר, יתרונות וחסרונות. מהות המכשיר הפיננסי- קרנות

קרא עוד »
בימים קשים אלו של משבר עולמי ואי וודאות, נולדות הזדמנויות חדשות. מצבי משבר מהסוג הזה מייצרים זעזועים בשוק ההון, וככל שהמשבר נמשך תקופה ארוכה יותר, הזעזועים הופכים לירידות. ועם זאת, נוצרות גם הזדמנויות חדשות.

חשוב לזכור כי יציאה מהשוק תביא את המשקיע לאנחת רווחה מסוימת לזמן מה, אך כאשר השוק יחזור למומנטום חיובי, איתו תבוא העליה של הרצון להשקיע. המשקיעים לטווח ארוך צריכים להבין כי ירידה בשווקים(גם כאשר היא משמעותית) - היא טבעית ולא בהכרח פוגעת בטווח הארוך.

ההיסטוריה לימדה אותנו כי שוק ההון מתחיל להתאושש, גם כאשר החדשות עדיין רעות , לכן יש לנצל נכון את ההזדמנויות הללו. בחברתנו סבורים כי על מנת למנוע הפסדים שלא לצורך ולהקטין את התנודתיות, יש לשמור על תיק מגוון, פיזור רחב, ואי ביצוע פעולות המונעות מלחץ.