השקעות סווינג
השקעות סווינג(נשתמש במינוח לועזי זה גם בהמשך. “השקעות תנופה” או “השקעות נדנדה” הינם מונחים בעברית שלא הפכו נפוצים, ואין בשלב זה מונח נפוץ אחר בעברית לתיאור סוג זה של השקעות) הינן השקעות המכוונות לייצר רווחים במכשירים פיננסיים שונים( מניות, אג”חים, קרנות,…)בטווח קצר עד בינוני, לאורך מספר ימים או מספר שבועות. השקעות סווינג מתבססות בעיקר על ניתוחים טכניים, כדי לחפש הזדמנויות מסחר. נוסף על ניתוחים טכניים בסיסיים של מגמות ודפוסי מחירים, ייתכנו מספר ניתוחים נוספים(https://www.investopedia.com/terms/s/swingtrading.asp)
הגדרת תחום השקעות הסווינג הינה כדי לתאר את ההשקעות המצויות בין מסחר יומי לבין מסחר ערך. זהו תחום ההשקעה הכרוך בהחזקת פוזיציה( בעלות על מכשיר פיננסי), יותר מאשר מחזור מסחר אחד, אך לרוב לא יותר ממספר שבועות או מספר חודשים קצר. זוהי כמובן הגדרה כללית מאד, ואם נמצא בהתנהגות ההשקעה חריגים, עדיין זה לא אומר שמדיניות ההשקעה שלנו איננה מדיניות סווינג. ייתכן שנגלה שבוצעה השקעת סווינג, ובאותו מחזור מסחר( באותו יום) גם יצאנו מההשקעה, עקב זיהוי התפתחות תנאים שונים מאד מהתנאים בגינן נכנסו להשקעה. עדיין אסטרטגית ההשקעה תקרא השקעות סווינג. השקעה כזו משמעותה תהליך של זיהוי מגמות במחיר , כניסה לפוזיציה ואז מימוש רווחים כאשר מהלך המחיר הצפוי התממש. משקיעי סווינג רבים נוקטים גם באסטרטגיה של מימוש חלק מהמלך הצפוי של השתנות המחיר, ואז עוברים להזדמנות הבאה.
סוחרים כאלו נוקטים למעשה בגישת ה-“satisficer- good enough “, כלומר: הסתפקות ברווח מסוים, ולא גישת ה “maximizer”, כלומר- צורך למקסם רווח, והמתנה לעוד ועוד שינוי במחיר, עד נקודת השינוי.
את הזדמנויות הללו לטווח הזמן הבינוני מזוהים לרוב בטכניקות שונות של ניתוח טכני.
ניתוח טכני הוא שם כולל לשיטה לניתוח מגמות של ערכי נכסים פיננסיים ומכשירים פיננסיים, הנסחרים במסחר פומבי (מניות, סחורות, מטבע חוץ, מכשירים פיננסיים) ברמת הנכס הבודד והייחודי, או אף קבוצת נכסים מאותו סוג (כגון מדד המעו”ף בבורסה לניירות ערך בתל אביב).
(https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99).
בתהליך הניתוח הטכני, מתווים את מחירי הנכסים על גבי גרפים, במטרה לזהות מגמות ודפוסים שיאפשרו לו לחזות תנועות עתידיות בשוק. בעבר נעשה הדבר באמצעות שימוש והפעלת כלי סטטיסטיקה ורגרסיה, כיום כלים של לימוד מכונה( ML,MACHINE LEARNING) מחפשים ומזהים תבניות אלו.
הניתוח הטכני
הנחת הבסיס בניתוח טכני הינה כי על סמך בחינת ההתנהגות ההיסטורית של המחירים ומחזורי המסחר בנכס הפיננסי ניתן להעריך, אם כי לא לחזות בוודאות, מגמות עתידיות של הנכס הפיננסי להמשך, לטווחי זמן שונים. ההתייחסות הבסיסית לניתוח טכני גורסת כי אין צורך להשתמש בנתונים ראליים הקשורים בנכס עצמו (כגון דוחות כספיים של חברה, נתונים מקרו-כלכליים ועוד) על מנת לנסות להעריך את ערכו העתידי של הנכס, שכן ציפיות המשקיעים הן הגורם העיקרי למגמות מחירים עתידיות, וכל נתון אחר מגולם במחירי הסחורה הנוכחיים.
כלים לניתוח טכני מתבססים על חישובים ביחס לנתוני העבר. נתוני עבר בסיסיים הנלקחים בחשבון הם למשל מחיר (מחיר גבוה יומי, מחיר נמוך יומי, מחיר שער פתיחה מחיר ושער סגירה של אותו יום), תדירות דגימת הנתון (נתון של מסחר יומי, שבוע, חודשי, שנתי) ומחזורי מסחר (נפח, ווליום). שניים מתוך שלושת הפרמטרים הללו, הינם כמעט תמיד קלט לניתוח הטכני. נייתכנו עוד נתונים הנלקחים בחשבון, כגון מתנדי זרימת כסף שמודדים את זרימת הכסף לתוך נייר והחוצה ממנו (CMF).
בהתבסס על הנתונים והפרמטרים הללו, מפעילים כלים טכניים כגון גרפים- גרף שערי סגירה נמוכים וגבוהים, רמות תמיכה והתנגדות (רמת מחירים בה התנועה בנכס נבלמת – אם זו רמת מחיר גבוהה שבה ההיצע גדל או רמת מחירים נמוכה שבה הביקוש גדל או ההיצע קטן), קווי מגמה – קווים אלכסוניים התוחמים שפלים עולים (במגמה עולה) או שיאים יורדים (במגמה יורדת), זיהוי תבניות – תבניות התנהגות חוזרות קיבלו שמות כגון דגל (Flag), דגלון (Penant), טריז (Wedge), ראש וכתפיים (Head & shoulders), ספל וידית (Cup and handle).
התבניות המאותרות חלקן מדגישות היפוך מגמה וחלקן תבניות המדגישות המשך מגמה.
גם בשיטה הטכנית מקובל להטיל על הניתוח מגבלות, להוציא חריגים מבסיס הנתונים ולהימנע מתופעות קצה. למשל- אי ניתוח של נכסים ומדדים בעלי סחירות נמוכה מדי, שתנודותיהם עשויות להיות מקריות, או הימנעות מקבלת החלטות ערב הודעות ייחודיות הנוגעות לנכס.
השקעות סווינג גם מוערכות על פי יחס סיכון(סכום ההשקעה) לתגמול( הרווח הצפוי). השקעה של 1 ש”ח בציפיה לרווח של 3 ש”ח הינה יחס סיכון/תגמול שתומך בהשקעה. השקעה של 1 ש”ח בציפיה להרוויח 1.01 ש”ח הינו יחס סיכון/תגמול המתנגד לביצוע השקעת סווינג.
למרות התבססות על ניתוח טכני, בשנים האחרונות נוספים אלמנטים נוספים לבחירת אפיקי השקעות סווינג. הבנת המצב של החברה, הבנת מצב השוק בכללותו- שוק שורי למשל, של עליות כוללות, צריך להילקח בחשבון בהבנת מצב הנכס, וכך לקבל החלטה סופית בשקלול תוצאות הניתוח הטכני וניתוחים נוספים.
בהשקעת הסווינג מנסים להרוויח מירידות או עליות לאורך זמן, ולא מתנודות יומיות . זיהוי העובדה שחברה צפויה להיות תחת חקירה, או שצפוי פרסום דוחות מאכזבים, אך כשידוע שמתרחשים כעת בחברה תהליכי הבראה, הינם שיקולים הנלקחים בחשבון בהשקעות סווינג, וזיהוי ההזדמנויות לטווח הבינוני.
לסיכום
השקעות סווינג כוללות ביצוע עיסקאות שנמשכות כמה ימים עד כמה שבועות( אולי חודש או חודשיים), כדי להרוויח ממהלך מחר צפוי.
השקעות סווינג חושפות את המשקיעים לסיכוני לילה או סוף שבוע, שם יכולים לחול שינויים גדולים בשווי ההשקעה, ועם חידוש המסחר ימצא המשקיע עצמו עם שווי נמוך מאד, יחסית לשווי בו נמצא יום קודם או לפני תחילת סוף השבוע.
השקעות סווינג מכוונות ליצירת רווחים תוך שימוש ביחס סיכון/תגמול מבוסס על יעד הפסד ויעד רווח, תוך התחשבות באינדיקטורים טכניים או תנודות במחירים. זאת יחד עם התבוננות מסוימת על מצב החברה, תוכן דוחות שפורסמו ומגמות כלליות בשוק.
יתרונות השיטה בכך שהיא צורכת פחות זמן השקעה מאשר במסחר יומי, אין צורך לשבת כל היום מרותק למסך ולבחון השתנות רגעית של נתונים. השיטה ממקסמת את פוטנציאל הרווח לטווח הבינוני על ידי זיהוי המגמות של נכסים פיננסיים, והיא מתבססת בעיקר על כלים של ניתוח טכני ממוחשב, שהינו קל יותר ופשוט לביצוע. חסרונות השיטה בכך שחשופים לתנודות חריפות בין מחזורי סחר, היפוך שוק פתאומי עלול לגרום להפסדים משמעותיים, ויש סיכוי להחמיץ מגמות ארוכות טווח ורווחיות לטובת מהלכי רווח בטווח בינוני.
השקעות כלכליות בטווח של מספר ימים עד מספר שבועות בלבד.
מכיוון שמדובר בהשקעות לטווח קצר, השקעות אלה מתבססות בעיקר על ניתוחים טכניים של מגמות קודמות ודפוסי מחירים.
בוחנים את הנכס הפיננסי על סמך היסטוריה מספרית שלו ברמה המחירים ומחזורי המסחר, ולא על סמך מידע מציאותי הקשור לנכס עצמו.
היתרון הוא ההשקעה מאפשרת פוטנציאל רווח מקסימלי על ידי ניתוח טכני נכון.
החסרון הוא שההשקעה חשופה לתנודות שוק חדות שעלולות לקרות ולגרום להפסדים רבים.
